פסק-דין בתיק תא"ק 15458-10-09

התביעה

1.         לפני תביעה בה עותרת התובעת/מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל"), לסלק ידם של הנתבעים מהמקרקעין הידועים כחלק מחלקה 1 בגוש 18450 בכפר ג'וליס (להלן: " המקרקעין").

כן היא מבקשת להורות לנתבעים להשיב את מצב המקרקעין לקדמותו, ובכלל זה להרוס את כל שבנו על המקרקעין ולהחזיר את החלקה למינהל כשהיא פנויה מכל אדם ו/או מחובר ו/או חפץ וליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם לעשות כל שימוש במקרקעין.

רקע, טענות הצדדים והליכים קודמים

2.         אין חולק כי המקרקעין הינם בשטח כולל של 31,085 מ"ר ומצויים בבעלות משותפת של המינהל ושל אנשים פרטיים, בהם נתבע 1.

התובעת הינה בעלים של 25,320 /43,200 חלקים בלתי מסוימים מהמקרקעין בשטח של 18,219 מ"ר, ואילו הנתבע 1 הינו בעלים של 23 /1,440 חלקים בלתי מסוימים מהמקרקעין בשטח של 496.5 מ"ר.

אין גם חולק כי עד היום לא נחתם כל הסכם שיתוף ביחס לשימוש וחלוקת המקרקעין בפועל.

מנסח רישום המקרקעין עולה כי לנתבע 2 אין זכויות במקרקעין.

3.         המינהל טוען בתביעתו, כי בביקור שערך במקרקעין מפקח מטעמו ביום 29/09/09, נמצא כי הנתבעים החלו בביצוע עבודות פיתוח ובהכשרת חלק מהמקרקעין לבניה.

בביקור נוסף שנערך ביום 12/10/09, נמצא כי הנתבעים יצקו יסודות למבנה מגורים והחלו בבניית קורות קשר סביב היסודות. כל זאת ללא הסכמת המינהל וללא היתר בניה.

התובעת טוענת כי במצב דברים זה והואיל ובניית הבניין איננה מהווה "שימוש רגיל" כמשמעו בחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969, והואיל והבעלות של כל הבעלים במקרקעין משתרעת על כל חלק במקרקעין ואין למי מהשותפים זכות שימוש בלעדית בחלק מסוים, יש להורות על הריסת הבנייה וסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין.

4.         במעמד הגשת התביעה (20/10/09) הוגשה בקשה לצו מניעה זמני שיאסור ביצוע כל עבודת בנייה במקרקעין ו/או שימוש ייחודי ע"י הנתבעים או מי מטעמם.

5.         הנתבעים טוענים כי התביעה טורדנית, הואיל וכבר ביולי 2008 הוגשה תביעה על ידם בבית משפט השלום בעכו לפירוק השיתוף במקרקעין. לטענתם, המינהל עושה כל שלאל ידו על מנת להערים מכשולים באותה תביעה בעכו, כדי לא לאפשר את הפירוק על דרך של חלוקה, ובכך למנוע מהנתבעים ומאנשים פרטיים אחרים את זכותם ליהנות מהמקרקעין שבבעלותם.

            לטענת הנתבעים, מן הראוי היה כי ככל שהמינהל ביקש להוציא צו מניעה, היה עליו לעשות כן במסגרת אותו הליך בבית משפט שלום בעכו שנפתח זמן רב לפני הגשת התביעה כאן.

6.         הנתבע 1 טוען שרכש את חלקו במקרקעין AS IS, כאשר חלק זה היה מסוים, ובבעלותו של הבעלים הקודם, והיה מגודר במשך שנים בהסכמת כל השותפים בחלקה.

7.         הנתבעים טוענים כי לבית משפט זה אין סמכות להורות על צו הריסה, שכן הריסת הבניין מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי בהתאם לדין.

8.         הנתבעים טוענים כי לפי לשון סעיף 46 לחוק המקרקעין, רשאי כל אחד משאר השותפים במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף, וסעד זה ממצה את התרופות ביחס למי שבנה ללא הסכמת שאר השותפים, באופן ששעה שהוגשה תביעת פירוק שיתוף, אין סמכות להורות על סילוק יד מהמקרקעין, כל עוד לא הסתיים הליך פירוק השיתוף.

הנתבעים סבורים כי מן הראוי להמתין לסיום התיק בבית משפט השלום בעכו, בו כל בעלים במקרקעין יקבל את חלקו, או כי המקרקעין יפורקו בכל דרך אחרת שבית המשפט יורה עליה.

9.         ביום 20/10/09, עם הגשת התביעה והבקשה לצו מניעה זמני, ניתנה החלטה על ידי לצו מניעה זמני האוסר על הנתבעים או מי מטעמם לבצע כל עבודת הכשרה ובינוי או כל פעולה אחרת בתחום המקרקעין עד להחלטה אחרת, ונקבע מועד לדיון בבקשה במעמד שני הצדדים ליום 25/10/09.